פסק-דין בתיק ת"ק 53084-07-12

1.         עסקינן בתאונת דרכים מיום ה 21.3.12 ברחוב הגדוד העברי בראשל"צ.

2.         על פי הנטען בכתב התביעה, בהצטלבות רחובות הגדוד העברי ורחוב נחמה, הגיעה לפתע הנתבעת מרח' נחמה, התעלמה מתמרור עצור ופגעה ברכבו של התובע.

3.         על פי הנטען בכתב ההגנה, נסעה הנתבעת ברחוב הגדוד העברי כאשר בכוונתה הייתה לפנות שמאלה, כאשר לפתע החל רכב התובע לעקוף אותה מצד שמאל וגרם לתאונה.

4.         רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לרכיבי הנזק בתביעתו של התובע. בכתב התביעה (סעיף 10), מבקש התובע לזמן את הנתבעת לדין ולחייבה בתשלום של 3,879 ש"ח. הסכום הנ"ל תואם את תביעתו לפיצוי בגין עגמת נפש בסך של 3,000 ש"ח, פיצוי בגין השתתפות עצמית בסך 609 ש"ח ופיצוי בגין הפסד הנחת העדר תביעות בסך 270 ש"ח. יחד עם זאת, בכותרת כתב התביעה, בכתב יד, מציין התובע את סכום התביעה בסך של 9,000 ש"ח.

5.         במהלך הדיון התבקש התובע להבהיר מהו הסכום הנכון הנתבע על ידו. התובע ציין שתביעתו עומדת על סך של 9,000 ש"ח. כשנתבקש התובע לפרט כיצד הגיע לחישוב הפיצוי בסך של 9,000 ש"ח הוסיף התובע לתביעתו גם את הפיצוי בגין הנזק הישיר לרכב בסך של 6,013 ש"ח.

6.         דא עקא, התובע אישר שקיבל פיצוי מחברת הביטוח המבטחת שלו, אך לא יכול היה לנקוב בסכום מדויק ולא היה בידיו כל אישור בדבר הסכום שקיבל. התובע העריך שקיבל הסך של כ 5,000 ש"ח מחברת הביטוח שלו. בנסיבות אלו, תמוה כיצד ומדוע דורש התובע מהנתבעים פיצוי נוסף בגין הנזק הישיר אשר נגרם לו, כאשר קיבל פיצוי מחברת הביטוח שלו ולא טרח לקזזו מהסכום הנתבע על ידו. זאת ועוד, מחישוב כלל הסכומים הנתבעים על ידי התובע (לרבות הפיצוי בגין נזק ישיר לרכב על פי דו"ח שמאי), אין מגיעים לסך של 9,000 ש"ח, אלא לסכום גבוה מזה.

7.         לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם, הגעתי לכדי מסקנה לפיה דין התביעה להידחות וזאת מהנימוקים הבאים:

א.         טוען התובע שהנתבעת הגיעה מרח' נחמה ולא צייתה לתמרור עצור.

ב.         טוענת הנתבעת שלא היו הדברים כך. הנתבעת כלל לא יצאה מרח' נחמה אלא נסעה ברח' הגדוד העברי ישר, בקשה לפנות שמאלה, ואז התובע עקף אותה מצד שמאל.

ג.          בטופס קבלת הודעה על תאונת דרכים עליה חתום התובע (נ/2), מציין התובע שנסע ברח' הגדוד העברי כאשר רכב צד ג' בלט מהכביש ועקף אותו ופגע בו בצד אחורי ימני.

ד.         גרסתו של התובע המפורטת בטופס ההודעה כאמור, אינה מתיישבת עם עדותו לעניין אופן קרות התאונה. אין כל אזכור בטופס ההודעה לכך שהנתבעת יצאה מרח' צדדי ולא צייתה לתמרור עצור.

ה.         מעיון בתמונות רכבה של הנתבעת (נ/1 - תמונה ימנית עליונה), ניתן לראות נזק בצדו השמאלי קדמי של הרכב. ככל שהתאונה הייתה נגרמת כפי שמתוארת על ידי התובע, היה אמור רכבה של הנתבעת להינזק בחלקו הקדמי, דבר שלא קרה בפועל.

ו.          מיקום הפגיעה ברכבה של הנתבעת, מתיישב עם גרסתה לעניין אופן קרות התאונה, כאשר ביקשה לפנות שמאלה ורכבו של התובע ניסה לעקוף אותה מצד שמאל.

ז.          התאונה אירעה עת הגיעו הצדדים לצומת דרכים ממנה בה ביקשה הנתבעת לפנות שמאלה. הנתבעת עמדה עם רכבה כדין והתובע ביקש לבצע עקיפה עת הוא עובר בתוך צומת רחובות בניגוד להוראות תקנה 47 (ה) (4).

ח.         עדותו של התובע לא נחזית בעיניי כאמינה. ראשית, כמפורט לעיל, כתב תביעתו של התובע, והסכומים הנתבעים על ידו אינם ברורים ומשתמע כי התובע מנסה לקבל כפל פיצוי. יתירה מכך, גרסתו של התובע לא נתקבלה מהטעמים המפורטים לעיל ועדותו לא היתה ברורה, במיוחד לעניין הנזק הנתבע.

8.         בסיכומו של דבר, תביעתו של התובע נדחית בזאת.

9.         הנני מחייב את התובע בהוצאות הנתבעים בסך של 200 ש"ח לכל נתבע. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל , יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

10.        הנני מיידע הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בלוד וזאת תוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.